בדוגמה זו המוזרויות מסודרות בסדר העדיפויות הבא: כנות, עצמאות, דחיפות, רוגע, נעימות, פיקחות, השפעה ומצפוניות.

• שיווי המשקל הזה מראה נוחות ממוצעת אבל עצמאות חזקה מאוד, זה לא נורא, אבל עלול להיראות שיפוטי או נרגן לאחרים.
• בשלב הבא יש לנו איזון כמעט מושלם שנקרא "דחיפות רגועה" שזה היכולת המופלאה להישאר רגועים וממוקדים אך לחשוב מהר ולהגיב ביעילות בזמן משבר.
• הבעיה האמיתית בדוגמה הזו היא חוסר האיזון הקיצוני של כנות לעומת השפעה, סביר להניח שכל כך הרבה כנות תיראה כאכזריות וחוסר אמפתיה.
• לבסוף, יש לנו איזון יפה של פיקחות ומצפוניות, נוטים מעט ליצירתיות, אולם שני סדרי העדיפויות הללו כל כך חלשים שאנשים אולי אפילו לא יבחינו בהם.

לא ממש, או לפחות לא צריך… בוא נדמיין שאתה עובד כפקיד בנק. אתה יכול להיות פטפטן ולברך כל לקוח בחיוך, אבל אתה יכול גם להיות שקט ויעיל. אם יש בעיה בחשבון אתה יכול לדבר עם הלקוח בצורה טכנית והגיונית, או תוך שימוש במעט יצירתיות ואמפתיה. אתה עשוי לאהוב כל דבר בעבודה שלך, ומבקש ששום דבר לא ישתנה! או לקחת כל סיכוי לטפס בסולם התאגידים.

המוזרות ושיווי המשקל שלך מכתיבים את איך שאתה, לא מה אתה יכול לעשות.

עם זאת, החיים מלאים בקלישאות וסוגים מסוימים של עבודות מושכים סוגים מסוימים של אנשים. הדבר המעניין בשיווי המשקל הוא שהוא מאפשר לך לדמיין ולהבין במהירות אישיות, כך שנוכל לקפוץ לכמה מסקנות כאשר לשיווי המשקל של מישהו יש צורה ייחודית או אפילו נטייה ברורה לצד זה או אחר, למשל:

בדוגמה זו אנו יכולים לראות נטייה ברורה לשמאל, עם נוחות גבוהה, דחיפות, השפעה ופיקחות. זה דומה למה שאנשים מכנים "אישיות מסוג A" אבל מעורבב עם מאפיינים חמים ויצירתיים, הכניסו קצת השפעה לתמהיל ותקבלו את התכונות של יזם הומניטרי גדול, דובר או נציג סבלני.

כאשר הכל מאוזן מאוד לצד הימני של המרכז נוכל לזהות מישהו עם אישיות "סוג ב'": רגוע ועצמאי, ובשל המצפוניות והיושר הנוספים שלו אנו מקבלים תכונות טובות לקציני מבצעים ראשיים, פסיכיאטרים, חוקרים פליליים, שופטים ומנתחים פיננסיים.